עברית

ח"י באלול מכונה בעולמה של החסידות "יום הולדת שני המאורות הגדולים", היום שבו ירדו לעולם נשמותיהם הגדולות של הבעש"ט, מחולל שיטת החסידות ושל רבנו הזקן, בעל התניא, מייסד חסידות חב"ד.

הרבה מאוד משאבים נפשיים וחומריים מושקעים בדברים רגעיים ובלתי-חשובים, הן בחיים האישיים והן בדברים שבין אדם לחברו. כשאנו מביטים לאחור, בפרספקטיבה של זמן, אנחנו תוהים איך ייחסנו חשיבות גדולה כל-כך לדברים קטנים ובלתי-חשובים בחיינו..

תארו לכם את החלקאי היהודי בשעת הקציר, כמה שהוא רוצה לתלוש את הפרי הבשל, הראשון שהבחין בו, ולשימו בפיו, אך לא! הוא אינו עושה זאת, אין הוא מתפתה לאכול את הפרי, אלא מגישו לה' כביכורי יבולו, כתודה על הקציר הטוב.

חום האהבה ממיס את כל הספקות והפחדים שלנו, אפילו מעט אהבה מעניקה לנו כח להשיג כל כך הרבה בגשמיות וברוחניות. אבל איך חשים אהבה? ועוד מאלוקים? ובדור השפל שלנו? סוד התשובה ואהבה נחשף.. לא תאמינו עד כמה ה׳ אוהב אתכם ועד כמה קל לזכות לחוש זאת.. • שיעור לפרשת תצא מאת הרב יואל בייטש

כי תצא למלחמה על אויביך – על האדם לצאת למלחמה ולא לחכות שהיצר הרע יתקוף אותו. כל אחד צריך ליזום ולחשוב כיצד הוא כובש ומחליש את היצר הרע.. אך טרם היציאה למלחמה, עלינו להרגיש כי אנו חזקים ונמצאים בעליונות על האויב – היצר הרע..

דווקא כעת, בימי אלול, בזמן של התבוננות וחשבון נפש, חשוב לזכור את זה. להתבונן על עצמנו בעין טובה, ולזכור שגם אם נראה לנו שאנו "תקועים" באותה נקודה, זה רק נדמה. אולי מדובר על  אותו הציר, אך אנו במקום אחר, גבוה יותר. צמחנו. התפתחנו. וכעת נדרש מאתנו לעלות עוד שלב בסולם של החיים.

מה עדיף? לעבוד קשה על כל דבר על מנת להשיגו, שאז יש ערך מיוחד לדבר, או אולי עדיף לקבל את הדבר מוכן ובקלות ולעשות בו שימוש נבון וטוב..

פרשתנו דנה במגוון תחומים מעניינים, החל מהמשך "הלכות מלחמה" ודיני ירושה עובר-דרך ניתוח היחסים בין אדם לחברו ובין אדם אל החי ומסיימת ביחסי איש ואשתו.

החסידות מפנה את המבט לעבר הצד החיובי שבכל דבר. לא שאין היא מודעת למגרעות ולצדדים שליליים, אלא שהיא מבקשת לעקור את הרע על-ידי הגברת הטוב ובעיקר במיקוד על העתיד ועל ההחלטות הטובות..