על הפרק

מסירות הנפש של משה – טמונה בכל יהודי – והדבר מתגלה בעיקר בעתות צרה. בעצם מהותו אוהב כל יהודי את רעהו, שמח בשמחתו וכואב את כאבו, אלא שחיי היום-יום האפורים מכסים לעתים על קשר זה שאותו אנו צריכים לגלות מחדש.

חודש אדר מזכיר לכולנו את מקורות כוחו של עם ישראל – אמונה, שמחה ואופטימיות. אסור לנו להניח לשום מציאות לדכדך את רוחנו

אי-אפשר להיות שלם בתורה ובמצוות בלי להיות שלם גם בהתנהגות האנושית. זה כלי-מבחן שצריך לעמוד לנגד עיניו של כל פרט ושל חברה.

רק מי שחווה אפילו פעם אחת בחייו שבת יהודית אמיתית, מלאה תוכן רוחני ושמחה, יודע היטב, שאין בעולם דבר שישווה לה.

הגאולה ממצרים מהווה דגם לגאולה העתידה, כדברי הפסוק: "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות". במדרשי חז"ל יש הקבלות רבות בין גאולת מצרים לגאולה האחרונה ובין הגואל הראשון לגואל האחרון. מצד שני, בהרבה מובנים תהיה הגאולה הנוכחית שונה מגאולת מצרים, עליונה ממנה ושלמה ממנה/

ישנם מצבים בהם לא השפה וגם שום מילים דיפלומטיות – מנוסחות ומהוקצעות ככל שיהיו – לא יסייעו כאן לקדם את המטרה. פה צריך רק נס וכוח אלוקי בלבד..

בנוסף לרובד החיצוני והפשוט, יש בכל סיפור שבתורה גם רובד פנימי ועמוק יותר. וכך גם בפרשתנו. יש גם משמעות רוחנית, והיא נצחית ואקטואלית גם לזמננו, לזה שבימי הרעב העניק יוסף לאחיו ומשפחותיהם מזון בשפע..

המצב היה עדין מאד. אחי יוסף עמדו בפני האשמה חסרת תקדים: גניבת גביע מבית המשנה למלך. מצב פוליטי מסובך … הם – אזרחי חוץ, מואשמים בעבירה על חוק הממשל המצרי. משמעות אקטואלית-חינוכית מפרשת ויגש

כשיעקב אבינו ומשפחתו מגיעים לעיר שכם נאמר "וַיִּחַן, אֶת-פְּנֵי הָעִיר". מבארים חז"ל, שיעקב הגיע סמוך לשכם ביום שישי אחר הצהרים, לפני כניסת השבת וסימן את מקום חנייתו, כדי לשער את השטח שיהיה מותר לו ולמשפחתו ללכת במהלך השבת, כדי לא לצאת מ'תחום שבת'. מהו השכר שקיבל יעקב על שמירת השבת ?

י"ט כסלו הוא חג גאולתו של האדמו"ר הזקן מיסד חסידות חב"ד ובעל התניא והשולחן ערוך רבי שניאור זלמן זצ"ל שנחוג מאות שנים בקרב חסידי חב"דבפרט והעולם היהודי בכלל – הנה סיפור המאסר והגאולה בקצרה.