על הפרק

הגוונים שבעם-ישראל נמשלו לשבעת קני המנורה. כל אחד ואחד משבעת הקנים מאיר באורו הייחודי, וכך גם בעם-ישראל יש כמה וכמה דרכים וגישות, וכל אחת ואחת מהן תורמת לשלמותו של העם היהודי.

גם לאותם אנשים שכלפי חוץ אין להם מעלות כלל, והמעלה היחידה שניתן למצוא בהם היא היותם ברואים של הקדוש-ברוך-הוא. לאותם "בריות" מסר אהרן את אהבתו, חדור בידיעה שבכל יהודי נמצא ניצוץ האש האלוקית שלעיתים דועך ולעיתים אף כבה, אך אם ידליקוהו מחדש – ילך ויגדל ילך ויתעצם..

יהודי מאמין כי גם בדבר שנראה רע מסתתר הטוב, שכן הכל בא מאת ה' והוא הרי תכלית הטוב.. במקורות מובאצ אחת הסיבות לנגעי הבית, היא כדי לגלות את האוצרות שהטמינו בבתיהם הכנענים.. כך יצא כי דוקא הנגע, שגרם להריסת הבית, שנראה לכאורה כדבר רע, הביא לטוב ונתגלו אוצרות גדולים..

כל עוד לא אבין מה אני עושה, ולמה אני עושה, אני פשוט לא אעשה.. משפט בסגנון זה או אחר, אנו שומעים – מכל רמות האינטליגנציה – כתגובה על ניסיון שכנוע לקיים מצווה כל שהיא.. הנה התשובה..

אחרי שאנו יודעים את גדולתה של התורה, אנו מבינים שכדאי היה לעבור את שיעבוד מצרים כדי לזכות בתורה. הלוא בלעדיה היינו כסומים בארובה.

העם היהודי קם ועומד על האמונה ברבי ובצדיק. הרבי הראשון היה משה רבנו שהנהיג את בני-ישראל, הוציאם ממצרים, חולל את ניסי ה', דאג לכל צרכיהם הרוחניים והגשמיים.. אולם עיקר תפקידו בא לידי ביטוי בדבריו – "אנוכי עומד בין ה' וביניכם בעת ההיא, להגיד לכם את דבר ה'". הוא העומד בין עם-ישראל ובין הקב"ה..

השבוע חל ראש חודש ובפרשת השבוע, נקרא על מצוות ’קידוש החודש’ שהיא המצווה הראשונה שנצטוו בני ישראל. מהו בעצם, ראש החודש שעל-פיו נקבעים הרבה דברים חשובים בחיינו?

דמותו של רבי שניאור-זלמן נקבעה בעולם היהודי לא רק על היותו מייסד חסידות חב"ד. הוא נחשב אחד מענקי הרוח של ימי ראשית החסידות. לצד צדיקותו וקדושתו נודע בגאונותו האדירה בחלק הנגלה של התורה, דבר המשתקף בשולחן-ערוך שחיבר, וכמובן נתפרסם בזכות ספר התניא..

י"ט בכסלו הוא חגה של החסידות כולה. אך לא רק שלה. כי הרי החסידות לא באה לעולם כדי שתיווצר עוד תנועה בעם היהודי. הבעש"ט גילה את החסידות משום שהוא ראה בה את המרפא לתחלואי הדורות האחרונים שלפני ביאת המשיח. היום אנו יודעים היטב עד כמה תרמה החסידות לחוסנה של היהדות בדורותינו אלה..

הרמב"ם מציג לפנינו כלל גדול: אדם צריך תמיד לראות את עצמו ואת העולם כולו כאילו הם נתונים על כפות מאזניים, כאשר הכפות שקולות. מעשה טוב אחד, דיבור טוב אחד, מחשבה טובה אחת – יש בכוחם להכריע לכף-זכות ולהביא "תשועה והצלה" לו ולעולם כולו.