חינוך

לא אחת נתקלים אנו במציאות בה אנו נשאלים שאלה כלשהי שאין לנו אליה מענה מיידי. מביני דבר יידעו תמיד לומר 'איני יודע', אולם הם כלל לא יסתפקו באמירה זו ותמיד הם יוסיפו 'אחפש ואמצא מענה לשאלתך'.

הלא הילד יקבל מחמאות על התחפושת, הן יעניקו לו מוטיבציה להמשך – איזו מוטיבציה תהיה זו, מוטיבציה של גורילה?!…

שאלת השאלות: להתמודד או לברוח? ● ההתמודדות קשה היא, הבריחה – קלה, קלה אך מסוכנת

לכל 'הנחתה' חייבים להקדים תהליך 'ריכוך' בו תינתן לשני תחושת השותפות בתהליכי קבלת ההחלטה

בעלי קמצן מאוד מסכים לשלם חצי שכירות ומטפלת של הילדים וכן חצי חשבונות שוטפים. לגבי צרכי הילדים מתעלם וטוען כי אני מקבלת קצבת ילדים ונקודות זיכוי במס הכנסה.

הוריי מאז שאני זוכרת את עצמי הורי לא הסתדרו.. ההורים פשוט רבים בלי סוף..

איזו מין הרגשה זאת שכל החברים עולים לכיתה א' ואילו רק אתה נשאר בגן? ובכלל, הוא מדבר כל כך הרבה על ביה"ס, ועכשיו מה נגיד לו?… אני לא רוצה שהוא יתאכזב או ירגיש חריג ושונה…

אנשים רבים מתארים קושי להתחיל לנקות ולסדר. לעיתים הפחד "מה נגלה שם…". ומה כשאנו מדברים על ניקיונה של הנפש פנימה?