יום הכיפורים

כשפקח את עיניו ראה מראה שלא שכח כל ימיו: שלושת הקצינים הקשוחים עמדו שפופים, בעיניים עצומות, והתייפחו כילדים

הצטרפו האחים וראו, הפלא ופלא! הם קראו.הנה ארמון המלך! אך מה זה? בכי ומספד? מה קורה? הם המשיכו וראו כי בת המלך חולה מאוד ואין לה מרפא. והמלך מכריז: האיש אשר יביא מזור לביתי לו אתננה לאשה!

ואז… לפתע יש רוח סערה. הכל מסביבנו רוקד, לא יציב, לא ברור. ושוב, אנחנו מעדיפים ללכת לישון. להתעלם. לעצום עיניים..

היה זה מחזה מקודש בחגיגיותו שעשה רושם כביר על הכל • גל כהן סוקר את עבודת הכהן גדול

ישבתי על הכורסא בסלון הבית, ובמקום להרבות במלל, פיזמתי לעצמי באופן שגם הסובב ישמע, את אחד מניגוניו הידועים של רבנו הזקן בעל התניא – על המילים "אלי אתה ואודך". תוך כדי ’אמירת’ הניגון התרגשתי וזלגו עיניי דמעות. כשהרמתי את עפעפיי, הופתעתי לראות את אותו אדם כשהוא יושב מולי, וגם – בוכה…