בית חב"ד אלקנה

מרכז מסחרי, ת.ד. 722, אלקנה

לא להרחיב את הצער

כשמרחיבים את הצער מעבר לצורך הנשמה למעלה מרגישה עצב על כך. שביעות רצון אמיתית יהיה לה כשהילדים שנשארו מאחור הולכים בדרך התורה והמצוות מתוך שמחה

ב"ה כ"א תמוז, תשמ"ו ברוקלין, נ.י.

מר…
לונג ביץ', קליפורניה
שלום וברכה:

הריני לאשר את קבלת מכתבך מיום י"ג תמוז, בו אתה מתייחס לפטירתו של אביך לפני יותר משנה, ועל התגובות שלך, וכו'.

אם לשפוט לפי מה שאתה כותב, אין כל צורך להדגיש בפניך באריכות שהשם הוא לא רק הבורא של העולם, אלא גם המנהיג והמנהל שלו, אשר השגחתו הנדיבה מוענקת לכל אחד ואחד מהנבראים באופן אישי.

נקודה נוספת, כפי שנראה גם מן הסדר והצפייה מראש היוצאים מן הכלל שקיימים ביקום עד החלקיק האטומי הזעיר ביותר, היא שהשם מנהל את העולם בצדק ובשוויון מושלמים.

שלישית, על מנת שהאדם יהיה מסוגל להעריך בצורה נכונה מאורע או התרחשות כלשהם, לא די בכך שהוא יראה זאת רק באופן חלקי, אלא יש צורך לדעת את כל העובדות, או לכל הפחות, עובדות רבות ככל האפשר. למותר לומר שבן אדם אינו יכול לדעת תמיד את כל העובדות, ואפילו לא דברים שקרו, שלא להזכיר השלכות אפשריות בעתיד, וכדומה. את זאת יודע רק הבורא. לפיכך, בן אדם אינו יכול להטיל ספק בדרכי השם, אבל מכיוון שהשם הוא עצם הטוב, והצדק והאמת, אדם יכול להיות בטוח באופן מלא, שאפילו אין להטיל בהם ספק מלכתחילה.

המחשה פשוטה עד כמה בלתי אפשרי הדבר שבן אדם יבין את דרכי השם היא העובדה המובנת מאליה שתינוק בוודאי אינו מסוגל לדעת, או שיהיה לו מושג כלשהו, בנוגע למה שיקרה לו, או לה, בשלב מאוחר יותר בחיים, ואפילו כאשר הילד גדל יותר ויש לו קצת מושגים, הם עשויים להיות שגויים לחלוטין.

לאור האמור למעלה, אין שום צורך להרחיב יותר באריכות אודות המבט של התורה בנוגע לאובדן של קרוב משפחה או ידיד קרוב. התורה קובעת דרישות מסוימות של אבילות, אבל אחרי תקופת זמן, היא דורשת שהתגובה תיחלש, ואפילו במקרה של פטירת אבא, ישנה הגבלה של קדיש וכו' עד אחד עשר ושנים עשר חודש, שלאחריהם כל סוגי האבילות, כולל קדיש, מגיעים לקיצם (מלבד קדיש, וכו', ביום היארצייט).

מוסבר במקורות רבים שגם כאשר הנשמה שבה לעולם האמת, היא נשארת קשורה לקרובים אליה שנשארו מאחור, והיא מודעת לשמחות שלהם ולצער שלהם. מכאן שכאשר בן מרחיב את רגשות הצער שלו מעבר לאותה תקופה, בניגוד לקביעת התורה, הנשמה למעלה מרגישה עצב על כך, מכיוון שבאופן עקיף היא הגורם להפרה של קביעת התורה כאן בעולם הזה. יחד עם זאת, ברור שהנשמה מפיקה שביעות רצון אמיתית כאשר הילדים שנשארו מאחור הולכים בדרך התורה והמצוות מתוך שמחה וטוב לבב.
הרבה יותר ניתן לכתוב על הנושא, אבל אני מקווה שהאמור למעלה יהיה מספק.

הרבה מתוך מה שנאמר למעלה חל גם על התקופה הנוכחית של "שלושת השבועות", שקשורים לאבילות על אובדן בית-המקדש. לפיכך, דבר בעל משמעות הוא שברכת התנחומין כוללת הן אובדן אישי והן את האובדן של בית-המקדש ("המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים").

יהי רצון שהשם ישלח לכולנו את הנחמה האמיתית והשלימה, במהרה בימינו.

בברכה,

[חתימת יד קודשו של הרבי]

מערכת האתר

השאירו תגובה