השבת, פרשת חיי שרה, יחגוג עם ישראל את שבת חברון. בתורה נקרא על הרישום הראשון בטאבו. אברהם אבינו רוכש את שדה המכפלה והמערה אשר בתוכה מידי עפרון החיתי בארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר ומאז היא רשומה על שמנו ברישום מקרקעין.
לפני כמה עשרות שנים החליטו כמה יהודים טובים ואמיצים לממש את הרישום ההיסטורי הזה ולפרוט אותו למעשים. גם שם, כמו בהרבה מאורעות בהיסטוריה של העם היהודי, הנשים היו ראשונות. זה עלה להם בהרבה דם יזע ודמעות, אבל בסופו של דבר הן ניצחו והישוב היהודי בחברון הפך לעובדה מוגמרת.
היום הישוב היהודי בחברון פורח ומלבלב. ולמרות כל ניסיונות הנואלים מבית ומחוץ לגדוע אותו, לצמצם אותו או סתם להציק ולהפריע לו, על אף הכל, הוא ממשיך לשגשג והפעילות החב"דית בקרית ארבע היא חברון נודעת לשם ולתהילה.
לצערנו, למרות הנצחונות בקרב, המלחמה טרם נסתיימה והיא מתנהלת בחזיתות רבות ופעמים רבות גם מתישות. פעם זה מול הממשלה, ופעם מול בית הדין הגבוה ל'צדק'. פעם מול שלטונות הצבא הכבול ופעם מול התקשורת ושלא לדבר על ארגוני הקרן החדשה המרחרחים ומחרחרים בכל פינה.
זה הזמן, והאמת, שתמיד הזמן לבקר בחברון. נתפלל יחד על קברי אבות, נבקר באתרים ובשכונות. מחד נחזק את ידי התושבים הנפלאים והגיבורים מחדשי הישוב היהודי בחברון ובתוכם את השלוחים שמוסרים נפשם יום יום. מאידך נשאב גם אנחנו חיזוק ועידוד. נלמד קצת מסירות נפש מהי, נלמד כיצד עם אמונה, ביטחון ודבקות במטרה אפשר גם להפוך את העולם ואולי אפילו להביא את המשיח.
תג! מחיר?
שוב כמידי שנה בימים שבין הרביעי בנובמבר לי"ב בחשוון מציינת שלא לומר חוגגת הדמוקרטיה הישראלית את 'פסטיבל רבין' ע"ש ראש הממשלה המנוח והבלתי נשכח.
הפסטיבל מורכב מעצרות זיכרון ואירועים למיניהם שבמרכזם כמובן, שוב גינוי והשתלחות בציבור שומר התורה והמצווה, ובציבור אוהבי ונאמני ארץ ישראל. השנה, הייתה המקהלה ממוקדת יותר ובמקום סתם לגנות איזו שהיא אלימות מופשטת וחסרת פנים ומעש, הפעם הייתה לאלימות הזו שם – קליט, קצר וקולע. 'תג-מחיר'.
המותג הזה תפס מהר, אין ספר שמי שחשב עליו קלע בול לנקודה. שם שמתריס, מטריף. לא סתם התנפלה עליו התקשורת כמו על באגט חם בחורף פריזאי קודר. סוף סוף מקהלת הגינויים יכולה לשיר בקול אחד: 'תג מחיר'. זה כבר לא סתם גרפיטי של ילד בן 15 שקנה ספריי צבע ב15 שקל בטמבוריה השכונתית, עכשיו יש לזה שם, יש כותרת. הורדת את הזבל והשארת עקבות במדרגות? רק תכתוב את המילים 'תג-מחיר' ומחר אתה פותח מהדורות חדשות. המשטרה נכנסת לתמונה, ראש הממשלה מורה ליועץ המשפטי ונשיא המדינה מתייחס לקשקושים שלך בנאומו הבא בבית הלבן. סוף סוף, יש ארגון גג לכל מעשי הקונדס של הנוער הדתי-חרדי-לאומי – תג מחיר.
ספק גדול אם אותם תג-מחירניקים נמנים על קוראי בית משיח או חב"ד אינפו, אולם אם יש למישהו קשר עם מי מהם, אנא הואילו בטובכם להעביר אליהם את הדברים הבאים.
ארבע שקל ושבעים וחמש אגורות, זה קצת הרבה לשקית חלב לטעמי, אבל הגיוני. 80 שקל לחולצה מאה אחוז כותנה זה גם הגיוני. אפילו 700 שקל לנעליים אורטופדיות מחברה טובה זה איכשהו עוד בתחום ההיגיון. אבל זריקת אבן ואפילו שריפת מסגד יכול להיחשב תג מחיר על הכחדת משפחה? האם מישהו באמת חושב שריסוס גראפיטי ואפילו ניקור צמיג של ג'יפ הוא תג מחיר ראוי לפינוי מאחז?
משום מה כל פעם שאני שומע על פעולות 'תג מחיר' מתחילה להתנגן לי בראש הפרסומת של מחסני חשמל – 'המחיר נמוך מידי, נמוך מידי'. אז תעשו טובה, תקראו לזה פריקת תסכול, פעולות נקם, יום הזעם, לא יודע מה. רק למען השם, תפסיקו לקרוא לזה תג-מחיר.
שאלה לסיום
אם שלטון החוק באמת כל כך חשוב, ואם אלמלא מוראו איש את רעהו חיים בלעו, מדוע מדינה שתושביה הקפידו על שלטון החוק, בצעו בדייקנות את כל החלטות בית המשפט, מלאו אחר כל הוראות ראשיה שריה ויועציה – נידונה להפיכה על ידי בורא עולם?
