בשעה תשע וחצי, שעת פתיחת הכינוס הרשמית, כבר היה 770 מלא בשלוחים, היושבים ליד השולחנות הערוכים ברוב טעם, לצלילי מוזיקה נעימה, משוחחים על דא ועל הא. כאשר נקטע השקט: "ברוכים הבאים לכינוס השלוחים העולמי, שנת חמשת אלפים שבע מאות ושבעים, הכתובת שבע מאות ושבעים איסטערן פארקווי" פותח המנחה הרב יוסף צבי קרליבך שליח כ"ק אד"ש מה"מ בניו ברונזוויק שבניו ג'רזי את הבאנקעט החגיגי, ומזמין את הרב משה טלישבסקי – "דעם רבינ'ס חזן" – לאמר את פרקו של הרבי מלך המשיח ביחד עם כלל השלוחים. הרב טלישבסקי מנגן את פסוקי הפרק כדרכו כאשר הוא משלב כמה מהניגונים אותם זכינו ללמוד מהמשלח – הרבי מלך המשיח.
"פותחין בדבר מלכות", על המסך מוקרן וידאו שהופק על ידי מכון "לראות את מלכנו" במיוחד בעבור הבאנקעט החגיגי. "זכות עבורי להשתתף בכינוס השלוחים" שומעים השלוחים את קולו הקדוש של הרבי וחוזים בו מעל גבי המרקע, והלב מתרגש.
קטע מעניין נראה בוידאו כאשר גביר עובר מול הרבי ומספר לרבי כי הוא מתומכי ליובאוויטש. הרבי מגיב: כבר אמרתי לך פעם שאני לא אוהב את הביטוי לתמוך בליובאוויטש. היה עדיף שתתמוך בעצמך על ידי זה שתהיה חלק מליובאוויטש…
הוידאו מסתיים, איך לא, בשירת היחי האדירה אותה שרו כלל השלוחים בפעם היחידה בה זכינו כי הרבי ישתתף בבאנקעט, בשנת תשנ"ג.
את דבר הבד"ץ של השכונה נושא המד"א הרב אהרן יעקב שווי. בדבריו מזכיר הרב את שלושת הדרגות בשליחות, עד לדרגה הנעלית שבהם שכל מציאותו של השליח היא מציאותו של המשלח וכפי שזה מתבטא בשליח הראשון בתורה, אליעזר, כאשר הוא פותח את דבריו במילים "עבד אברהם אנוכי". את נאומו מסיים הרב בהכרזת הקודש "יחי אדוננו".
בברכת כהנים לשלוחים מכובד שליח הרבי וחבר אגו"ח ברוסיה, החסיד בעל מסירות הנפש הרב יצחק קוגן. הרב קוגן פותח בסיפור. "כשהייתי בלנינגרד, קיבלנו פעם הוראה מהרבי להקים מרכז רוחני ליהודי רוסיה בשכונת רמות שבירושלים. עברו שנים, וכמעט שכחתי מהוראה זו. כשהייתי כבר במוסקבה, התקשר אלי יום אחד, אחד היהודים איתם עבדתי בשנים ההם, ושאלני האם אני זוכר מהוראה זו של הרבי.
פניתי איפה לגיסי, הרב דוד רבינוביץ' מאוקריינה ושאלתי אותו האם הוא רוצה להתעסק בנושא של מרכז רוחני ליהודי רוסיה. הוא נסע למקום ואמר לי כי יש שם כבר שלושה בתי כנסת פעילים, בעוד שהמקום שהוצע לו אינו ראוי. הוא החליט איפוא לעשות את המרכז הרוחני ברחוב יפו.
חצי שנה עברה והוא מתקשר אלי, מתברר כי מצפונו העיק לו בעקבות העובדה שהמרכז הרוחני לא הוקם במקום שבו אמר הרבי. באותה תקופה, היה לו איזה עסק תקוע שהוא ניסה למכור הרבה זמן ללא הצלחה. ביום אחד קיבל הוא על עצמו כי אם העסק יימכר, הרי הוא יפתח את המרכז הרוחני ברמות. באותו היום התקשר לקוח וקנה את העסק…
"כולכם מוזמנים לטקס פתיחת המרכז הרוחני ליוצאי רוסיה ואוקריינה בראש חודש אדר בשכונת רמות ד' שבירושלים", מסיים הרב קוגן את נאומו הקצר, לפני שהוא מברך את הציבור בברכת כהנים ומכריז עם כלל השלוחים את הכרזת יחי אדוננו.
אחריו מכובד רבה הראשי של קרית שמואל הרב אברהם בלחסן שנוכח בבאנקעט לברך את השלוחים. "אני לא יודע במה זכיתי לברך במקום קדוש זה, כנראה שמשמים שלחו אותי לכאן. מה אפשר לברך אותכם אחרי כל הפעולות שאתם עושים בכל רחבי העולם? רק את ברכתו של משה רבינו "ויהי נועם ה' עלינו ומעשה ידינו כוננהו".
כתשובה לברכת הרב, מברך אותו המנחה בשם השלוחים בברכת "יאריך ימים על ממלכתו", ואז מזמין הוא את להקת קראון הייטס של הרב זלמן ניגן. הלהקה מנעימה את האירוע בניגוני חב"ד בביצועים יפהפיים. גם כאשר מסיימת הלהקה לנגן את המארש של ראש חודש כסלו ממשיכים זאת השלוחים, ולא מפסיקים.
"בשנת תשל"ג הייתי בחור צעיר ב-770", נזכר המנחה הרב יוסף צבי קרליבך, "כאשר קבוצה של שלוחים מקליפורניה הגיע לרבי. הרבי יצא וסקר את הקבוצה ואז אמר רק שלוש מילים: "איפה עסטולין?". סיפור זה מגיע כהקדמה לנואם הבא, שהוא, כמובן, הרב נפתלי עסטולין שליח כ"ק אד"ש מה"מ בקליפורניה.
"כל הדורות חיכו לשנה הזאת – שנת 770", פותח הרב עסטולין את נאומו, "הרבי היה צריך להתגלות לפני 18 שנה. רק להעיף מבט על מה שקורה בעולם, ולראות באיזה גלות אנחנו נמצאים. ועומד כל אדם נורמלי, לא משיחיסט, לא פוליטיקאי, וחושב לעצמו על נבואת הרבי "הגיע זמן גאולתכם", ואיפה זה בשטח??? הרי כל אחד היה משתגע. בשביל לחיות במצב כזה ולא להשתגע, צריך להיות המשוגע הכי גדול!!!
ומצד שני, הגילויים הכי גדולים! כשהרבי הקודם בא לאמריקה הוא התפלל שה' יעזור שאמריקה לא תהיה שונה. תראו את שכונת המלך – לפני 20 שנה והיום, שכונת המלך אינה שונה! אני זוכר שביום כיפור תשנ"ה דיברו שהשכונה נגמרה, אנשים יעברו. רק תראו מה קורה פה כיום ביום כיפור!!! איזה גילוי אלוקות זה!"
אחרי נאומו הנלהב של הרב עסטולין, החלק האומנותי לו חיכו השלוחים. מקהלת ילדי השלוחים עולה לבמה במבחר ניגוני שמחה. וכשהילדים הטהורים הללו – "הבל שאין בו חטא" שרים יחי, אין מי שלא מצטרף.
אם אין קמח אין תורה, הנדיב הרב שלום בער דרייזין עולה לבמה. בדבריו מזכיר הוא את אליעזר עבד אברהם שביצע את שליחותו למצוא אישה ליצחק למרות שהיו לו נגיעות אישיות שונות. "כל המתפלל על חברו נענה הוא תחילה, אני מבקש מכל השלוחים לאמר לחיים מכל הלב בעבור שלום מרדכי בן רבקה רובאשקין שרוצים להכניסו למאסר עולם בעבור עלילת דם!"
את הנאום המרכזי של הערב נושא הרב בצלאל קופצ'יק, השליח הראשון בהודו, מזכיר בדבריו כי בכל מקרה בו היו אירועים דומים, כמו בכפר חב"ד אחרי הפיגוע הנורא, כאשר אנשים חשבו לעזוב, ואילו הרבי תמיד תבע להגדיל ולהרחיב את הפעילות. בעקבות כך, החליטו על הרחבת הפעילות בהודו, כאשר שני שלוחים חדשים יוצאים להודו, הרב מרדכי גרומך לעיר האמפי והרב שניאור זלמן ברנשטיין לעיר קוצ'ין, וספר תורה חדש ייכתב לעילוי נשמת השלוחים. ברגע זה נעמדים כל שלוחי הרבי בהודו, והקהל מריע להם ממושכות.
הרב קופצ'יק ממשיך ומספר על איומי הטרור בהודו ועל אבטחת המשטרה המתגברת בימים אלו. אנקדוטה מעניינת שהוא מספר היא שכעת, כאשר בנו בן הארבע משתעמם בבית, אימו שולחת אותו לשחק עם השוטרים השומרים בחוץ על בית חב"ד. "והיו מלכים אומניך" כפשוטו…
הרב קופצ'יק ממשיך ומבשר לקהל שבזכות שני יהודים, נפתחה כעת קרן שתדאג לשלוחים בהודו כאשר הם צריכים לערוך שמחה. "שלוחים אלו עומדים בחזית בהפצת בשורת הגאולה ונבואת הרבי!". ובלי סיפור מהשליחות אי אפשר: "באחת הפעמים, לפני שכל המשפחה עקרה להודו, כשהייתי לפני גיחה להודו, אמרתי לאשתי שאני לא מסוגל. היא שכנעה אותי לכתוב לרבי, ובתשובת הרבי באגרות כותב הרבי לאשה שאני שמח על הרחבת הפעולות, אבל אינו שמח מהצורה בה נכתב המכתב. כאשר שולחים יהודי למקום ה"ז לא לטובת אנשי המקום אלא לטובתו הגשמית והרוחנית. וההוראה מובנת. אנחנו צריכים להודות לרבי על הזכות שזיכה אותנו להיות שליחיו!".
הנואם הבא, הוא מי שמייסד את הקרן החדשה, הרב משה אסמן שליח כ"ק אד"ש מה"מ בקייב שבאוקריינה. בדבריו מודה הוא בשם השלוחים לשלוחים בהודו, ואחר כך מדבר הוא על הוראת הרבי "עשו כל אשר ביכולתכם" בהקשר לדברי הרב קוגן. "לא תמיד עשו כל אשר ביכולתכם זה למצוא משהו חדש, לפעמים זה פשוט לתקן את מה שלא עשינו עדיין". גם הוא מדבר על הקמת המרכז החדש בן שלוש קומות ליהודי רוסיה. "כאשר אני חושב על מה שפספסנו בקרב העולים החדשים, אני חושב שכל ההיסטוריה היתה יכולה להיות שונה. רק תחשבו שאוסלו יכול היה לא להיות." ומצד שני, "אני לא יכול לבוא לכינוס השלוחים בלי מתנה לרבי. החלטתי שאני נוסע לראות טנק נוסף בעבור ניידות חב"ד בארץ הקודש. לפני שנסענו דוד כתב לרבי, והרבי כותב שאין דבר העומד בפני הרצון. אמרתי לדוד, כסף אין, אבל פנקס צ'קים יש. הגענו למקום, מצאנו טנק ומחר בעזרת ה' יעמוד טנק 15 ליד 770, מתנה לרבי לכבוד כינוס השלוחים!!!"
נציג ילדי השלוחים, הילדים שינקו מסירות נפש החל מהלידה, הוא מוישי פרידמן, בנו של הרב יהודה פרידמן שליח כ"ק אד"ש מה"מ במערב ברוקלין. בדבריו בעלי החן והתום הילדותיים, מספר הוא חוויות אותם עובר בן של שליח. "כשהרבי אמר את השיחה בתשנ"ב, עדיין לא נולדתי. אבל מהרגע שנולדתי, כל החיים שלי היו לספר ליהודים על משיח. אפילו לא ידעתי שיש אפשרות אחרת. בשבילי מבצע משיח, הוא דרך חיים. כמו שהרבי אומר שכאשר רק מעיפים מבט על ילד יהודי, מה רואים? משיח!" ובסיום, ההכרזה שהחלה בכינוסי הילדים במ', וקיבלה תוספת בשנה שמלך המשיח נגלה בה – שלוש פעמים יחי.
המנחה, הרב קרליבך, מכריז על תחילת כתיבת ספר תורה, לעילוי נשמת השלוחה הצעירה שולה סווערדלוב שנדרסה לפני חודש על ידי אוטובוס, שייכתב על ידי כל השלוחים. אחרי הודעה קצרה זו קורא הוא לנואם הבא, הרב דוד לידר, מנהל בית חב"ד למטייל מלבורן אוסטרליה.
"הרבי אמר פעם לשליח באוסטרליה, שכשהוא מדבר בציבור שיתחיל עם סיפור מחסיד. שמעתי מיהודי בלוס אנג'לס שנסע פעם עם ר' מענדל לאיסוף כספים, ושאל את ר' מענדל איך אפשר לתבוע מיהודי ענין שהוא עצמו עדיין לא בדרגה הזו. "אבל אתה מחזיק מהענין", ענה לו ר' מענדל. הסיפור הזה הוא בעצם גם התירוץ שלי לדבר על הענין של קבלת פני משיח צדקנו – קבלת המלכות." יש לרב לידר גם הצעה פרקטית – שכל שליח כאשר הוא לומד ענייני גאולה ומשיח, יתבונן בענין ואחר כך יחשוב איך להעביר זאת לכל יהודי באופן המתקבל. לא יכול להיות שאנחנו עוברים את כינוס השלוחים בלי שאנחנו מגשימים את מטרת הכינוס כפי שהרבי הגדיר אותה, להתדבר ביחד ולקבל החלטות טובות על איך לבצע את השליחות היחידה – קבלת פני משיח צדקנו. לא יעזרו שום סיפורים, צריך לדבר על התכלית – קבלת פני משיח צדקנו.
"בכל אופן, סיפור קטן לכבוד מוצאי שבת. בתחילת השליחות רצינו להביא בחורים לשליחות במלבורן. סגרנו כבר עם בחורים אבל כסף להביא אותם לא היה לנו. כתבנו לרבי, והרבי כותב לישיבה בלוד שרוצים להביא בחורים חדשים אבל אין אמצעים שיעשו את הפעולה ואחר כך יגיעו האמצעים. התקשרנו לסוכן וסגרנו כרטיס. כל זה היה בין השעות ארבע וחצי לחמש.
אבל מה יהיה עם כסף? עזבתי את בית חב"ד והלכתי לדירה של מטיילים, כאשר התקשר יהודי מהקהילה שלא דיברתי איתו כבר שנה ומבקש שאבוא לביתו לדבר איתו. כשהגעתי הוא סיפר לי שהוא עשה עיסקה שהרויח בה כסף ומשום מה עברה לו מחשבה שהוא צריך לתרום את הכסף הזה לבית חב"ד למטיילים… מיותר לציין שהסכום היה בדיוק הסכום אותו הייתי אמור להעביר לסוכן הנסיעות…"
אחרי נאומו של הרב לידר, מתחיל החלק השני של ההגרלות, כאשר חמישים שלוחים יזכו בחמש מאות דולר נוספים. בזה אחר זה נשלפים הפתקים מהכובע, והמנחה מקריא את השמות שייגשו בסוף הערב לקחת את הצ'ק מידיהם של מנהלי המל"ח.
הנואם הבא הוא הרב אליהו דוד בורנשטיין שליח כ"ק אד"ש מה"מ בבולוניה שבאיטליה. בדבריו מזכיר הוא על הביטול הנדרש מכל חסיד לדעת שכל 'הצלחותיו' מגיעות מהרבי.
מלחמתו של הרבי על שלמות הארץ, לא נשכחת. הרב שלום דובער וולפא, שליחו של הרבי לענייני שלימות הארץ, נקרא לעורר את הציבור על שלימות הארץ. "במוצאי שבת פ' וירא, לפני שלושים וארבע שנה, הרבי אמר לרב גרונער לומר לי להיכנס במוצאי שבת. כשנכנסתי, הרבי ישב ליד שולחן מואר באור קלוש שנשאר משבת. הרבי דיבר מה שהוא רצה לומר, לא אני ביקשתי את היחידות. באמצע העזתי וביקשתי מהרבי ברכה לענין שהיה צריך להיות בו נס גלוי. הרבי נתן לי ברכה מופלאה ביותר, שהשאירה אותי עומד הלום. הרבי ראה את השתוממותי, חייך ואמר: "מ'גיין דאך לחודש הגאולה".
בהמשך דבריו מזכיר הרב וולפא את המצב הנורא השורר בארץ הקודש, כאשר כלשון הרבי "אין פוצה פה ומצפצף" על כך שחיילים יהודיים הם אלו שמגרשים. המטה העולמי להצלת העם והארץ העניק ויעניק אלף שקל לכל חייל יהודי שיסרב פקודה, ועל הקשיים הכלכליים העומדים בפניהם של מי שעוסק בזה.
מייד עם סיום דבריו של הרב וולפא מוקרן על המסכים סרט הוידאו המיוחד שהוכן במיוחד לכבוד הבאנקעט, ומתאר את מהפכת השליחות בשנים האחרונות ברחבי העולם, ממקומות מפותחים כמו משיח סנטר שבאוסטרליה ובית חב"ד במונרו טאון שבניו ג'רזי, דרך ארצות אקזוטיות כמו בוליביה, סרי לנקה והפיליפינים. שלוחים צעירים מתארים את פעילותם, לצידם של מקורבים המודים להם, ואפילו ילד אחד חמוד של שליח. מרגש!!
מייד אחרי הוידאו, באופן טבעי פורצים השלוחים בריקוד "יחי" סוער, הריקוד שמסיים את הבאנקעט כבר 18 שנה, ומעגל השלוחים הגדול מקיף את כל בית חיינו. במשך דקות ארוכות רוקדים השלוחים ומסרבים להיפרד מהניגון הקדוש. לפני ברכת המזון זוכים הם להשתתף בסיום הש"ס, אותו עורך השליח הרב משה אנטיזדה, שליח כ"ק אד"ש מה"מ בנתניה.
אחרי ברכת המזון, ממשיכים ההגרלות, ועוד שלושים שלוחים מצטרפים לרשימת הזוכים המאושרים, אלו אשר ייגשו בסוף הערב לקבל את הצ'ק מידיהם של הנהלת המרכז לענייני חינוך וועד הכינוס.
