הצופה: "המחלוקת היא רק סביב העיתוי"

במשך קרוב ל-‏30 שנה, שמרה בסוד הח"כית לשעבר גאולה כהן, דברים שכתב לה הרבי מלובביץ' ואשר קיבלו משמעות מצמררת לפני כשלוש שנים, בעיצומו של הגירוש מגוש קטיף. אם לסכם במשפט אחד את הדברים שהתגלו, כבר בשנת 1981 חזה הרבי מלובביץ' את ההתנתקות, הרבה לפני שאריאל שרון ויועציו חלמו לרקום את התוכנית הזו. זו גם התשובה מדוע הרבי אף פעם לא הורה לחסידיו ללכת ולהתיישב ברחבי יש"ע.

רק לאחרונה התפרסמו קטעים מאותו מכתב סודי שכתב הרבי לגאולה כהן. בין היתר, כתב-ניבא הרבי לפני כמעט 30 שנה כך: "מוכרחני להדגיש כי פניותיי וכיוצא בזה לבוא ולהתיישב ביש"ע אפשריות כשיכולות להיות מיוסדות על תקווה חזקה שההתיישבות תהיה בר קיימא, ולא כתכלית פוליטית ולשם רווח בהתעוררות דעת הציבור. גם באם אחרי זמן לא ארוך יסולקו המתיישבים, שהרי אין ענייני בפוליטיקה כי אם בהלכה".

באותו מכתב, מתייחס הרבי מלובביץ' גם להחזרת סיני במסגרת הסכמי קמפ-דיוויד וכך הוא כותב: "ולפי השיטה של אלה שהיתה להם השפעה בעניינים כאלה במשך כל השלושים ושתיים שנה, נוכחתי לדעת שההשפעה שלהם היא בכיוון אחד: עניין של ויתור ונסיגה, והאחרון הגדיל – החזרת מקורות הנפט שהיו מספקים יותר ממחצית ויש אומרים 3/4 של הצורך בארצנו להנהלת המשק ולצורך ההגנה החזירו אותם בפועל, וללא כל תגובה ראויה שלמה מתושבי ארצנו למרות שכל אחד ואחד יודע שזהו הנשק הכי פעיל וחיוני לביטחון הארץ וגם לקיום הכלכלה שלה".

כאמור, כל השנים האלה, גם אחרי הגירוש מגוש קטיף, שמרה גאולה כהן בסוד את דברי הנבואה של הרבי. היא עשתה זאת, לדבריה, בשל בקשתו אליה שלא לפרסם את הדברים. לאחרונה, בעקבות זליגת קטעים מהמכתב לאחד מביטאוני תנועת חב"ד, הסכימה כהן לדבר על כך לראשונה בפומבי, ברשת "מורשת" של קול ישראל.

"היה זה בשנת תשמ"א", סיפרה כהן. "הצעתי אז לרבי שישפיע על רבים מתלמידיו וחסידיו הנשמעים בקולו, שלא רק שיעלו להתיישב בארץ ישראל, אלא יתיישבו ביו"ש ובחברון, שם פעלה בזמנו ישיבה גדולה של חסידות חב"ד בבית רומנו… אבל הרבי הסביר לי במכתב מדוע אינו יכול לקרוא לחסידיו לעלות ליהודה ושומרון, כי אם ההתיישבות ביש"ע היא רק לשם הפגנה פוליטית ותכלית פוליטית ולשם רוח לעורר דעת הציבור… הוא הסביר לי כי הוא חושש מאוד שאחרי זמן ארוך, המתיישבים עלולים להיות מסולקים מהם על-ידי הממשלה… הרבי אמר לי שהוא רק יכול לשלוח להתיישבות שהיא לא פוליטית ולא זמנית, אלא אמיתית, והוא בהחלט אמר שייתכן שיסולקו המתיישבים… הוא מאוד חשש שבבוא הזמן הממשלה לא תהסס לגרש את המתיישבים. לכן הוא ביקש ממני להחליט אם לפרסם את המכתב בפני חבריי, כי הוא לא רצה להחליש את ההתיישבות".

יש נביא בישראל

הגילוי המרתק של גאולה כהן, מתפרסם עתה בספר חדש, שיוצא בימים אלה לאור ונקרא "יש נביא בישראל". הספר כולל שורה ארוכה של גילויים ונבואות שהשמיע הרבי לאורך השנים, מוכרים יותר ופחות, חלקם רואים אור לראשונה. את הספר ערך רפאל חרותי, משלוחי הרבי באשקלון, הנמנה על הזרם המשיחיסטי בחב"ד. לפני מספר שנים פירסם גרסה ראשונה של הספר, פנים-חב"דית, שהיתה מיועדת לאנשי החסידות בלבד. עתה החליט להוציא גרסה מעודכנת ומחודשת המיועדת לכלל הציבור.

גם מבלי להיכנס למחלוקת הפנימית בחב"ד בין הזרם המשיחי, המאמין כי הרבי הוא מלך המשיח וממשיך לכנותו "האדמו"ר שליט"א", לבין הזרם המתנגד לדרך זו, אין מחלוקת כי הנבואות המופיעות בספר, שנאמרו שנים לפני שהתממשו, מרתקות וחדשניות. קחו למשל את הדברים שאמר הרבי מלובביץ' על תנועת "שלום עכשיו", כאשר זו רק צצה לאוויר העולם. היה זה במוצאי פסח אחרון בשנת תשל"ח. את הדברים אמר הרבי לרב שמחה עלברג זצ"ל, שכיהן כראש אגודת הרבנים בארצות הברית. הרב עלברג סיפר כי שמע ורשם את דברי הרבי מלובביץ', לפיהם "על אגודת הרבנים לפעול בהסברה בחוזק ובכל התקיפות נגד תנועה שקמה לאחרונה ומכנים עצמם 'שלום עכשיו', שלדעתו זו התנועה הכי מסוכנת לעם ישראל…

"כשקמים יהודים ומקימים תנועה שכל עניינה להחזיר השטחים, על זה נאמר 'מהרסייך ומחריביך ממך יצאו'. ואמר שהם גרועים יותר בהרבה מהמרגלים, שהמרגלים פעלו מה שפעלו רק בתוך בני ישראל להחלישם, ועוד שרק אמרו להישאר במדבר ואילו התנועה החדשה תפעל גם בקרב אומות העולם להסביר להם שהיהודים צריכים לוותר על ארץ הקודש, והם יוציאו דיבר הארץ רעה גם בפנים וגם בחוץ ולכן סכנתם גדולה מאוד, וכנגדם צריכה אגודת הרבנים לפעול בהסברה ולעורר את כמי שיש לו השפעה בכל הכוחות. ואם לא יפעלו בעוד מעוד יהיו מהם צרות צרורות שלא היו כמותם לישראל, ואמר שאינו רוצה לפתוח פה, אבל כל הארגונים והרבנים צריכים לדעת האחריות הגדולה כי הארגון הזה, אם לא יילחמו נגדו בתעמולה, יהיה בתוך תקופה קצרה 'שורש פורה ראש ולענה' אשר כל החכמים בישראל לא יצליחו לתקן ההיזקים והקלקולים שלו".

גם על העימותים האחרונים בחברון היה לרבי מלובביץ' מה לומר כבר לפני 40 שנה. מי ששמע את הנבואה היה צבי כספי, ששימש מאז אוגוסט 1968 בתפקיד הקונסול לעניינים יהודיים בניו-יורק. בספר מתאר כספי פנייה דרמטית שקיבל מסגן ראש הממשלה דאז יגאל אלון, בזו הלשון: "פנה לרבי מלובביץ' ובקש ממנו בשם ממשלת ישראל כלהלן: א. שיורה לחסידי חב"ד ליישב את חברון. ב. שיצא בקריאה לחסידיו לצאת ליישוב הארץ'".

כספי, מתואר בספר, התקבל ליחידות אצל הרבי סמוך לחצות הלילה והגיש לו את מברקו של אלון. הרבי עיין במברק והשיב בערך כך: "לחב"ד יש קושאן על רכוש ברחובות חברון, אבל אתם הרי לא מציעים לנו לשבת בחברון. אתם הרי תעשו בחברון מה שעשיתם בנצרת, אתם תשאירו את הערבים בעיר כמו בנצרת וליהודים תוסיפו משהו".

רעיון הקמת קריית-ארבע בכלל עוד לא עלה באותם ימים, אבל הרבי חזה את הדבר במילים מפורשות, ואפילו נקב בשם העתידי של היישוב שיקום ליד חברון. הרבי טען אז בתוקף שתהא זו שגיאה. "אתם עשיתם שגיאה גדולה.

הרוצחים האלה הוציאו סדין לבן, אבל נתתם להם להישאר. למה פחדתם? הרי נפלו עליהם אימה ופחד כשבאתם במלחמה – למה לא נתתם להם לברוח? חששתם שהעולם ידבר עליכם? הרי כל העולם מלא בפליטים… זו טעות חמורה ועוד ישלמו עליה ביוקר. אתם לא מציעים לנו ליישב את חברון, אלא להתיישב מחוץ לחברון כמו שעשיתם בנצרת", אמר הרבי לכספי. באותה שיחה, אגב, התייחס הרבי מלובביץ' גם לסוגיית שחרור האסירים וגם כאן, אפשר לומר כי חזה הרבה שנים קודם לכן את שעתיד להתרחש, אגב שחרור סמיר קונטאר ושחרורם הצפוי של מאות אסירים פלשתינים במסגרת עסקת שליט, לכשתצא לפועל. "אתם טועים גם בכך שאתם לוכדים מחבלים ומכניסים אותם לבתי סוהר. מחבלים אלה באים כדי להרוג, והבא להרגך השכם להרגו… אתם תשלמו ביוקר על כך שאתם מכניסים אותם לבתי סוהר, משום שיבואו אליכם בעתיד בדרישות שונות של עסקאות שחרור וחליפין".

"אספתי נבואה לנבואה"

"בשבת פרשת 'שופטים', שנת תשנ"א (1991), הרבי נתן לנו שיחה שאז נראתה מאוד מוזרה", מסביר חרותי, כותב הספר, מדוע החליט להוציאו לאור. "צריך להבין שהענווה של הרבי יוצאת דופן, ואילו באותה שיחה, פתאום אמר 'מצווה לפרסם שיש נביא בישראל' ונתן לנו פלפול שלם והסביר איך יכול להיות היום נביא. כל הנקודה הזו נאמרה בשביל שיאמינו בנבואה העיקרית, ש'הנה זה משיח בא'. מאותו הרגע בו הרבי נשא את הדרשה הזו, התחלתי לאסוף נבואות שלו. התחלתי לחרוש וללקט קטעי עיתונות על דברים שהוא אמר. אחת לחודש הייתי מוציא באשקלון דף תורני עם אחת מהנבואות. חיפשתי דרך שזה יגיע לכלל הציבור. הציעו לי ללקט את הדברים בספר. זה שונה לפרסם נבואה אחת מאשר ללקט הכל לספר אחד, זה הרבה יותר משמעותי ועוצמתי. הספר הופיע לפני מספר שנים במהדורה ראשונה, שהיתה פנים-חב"דית. הספר הראשון כלל רק מקצת מהנבואות שלו, לצד פעילויות נוספות של הרבי. המהדורה המעודכנת היא כולה נבואות של הרבי".

ש. היו התנגדויות בתנועה להוצאת הספר? הרי יש הרבה פילוגים ומתחים בין שני הזרמים בחב"ד?

"לא היו התנגדויות בפועל להוצאת הספר".

גורם בחב"ד מסביר השבוע ל"הצופה", כי "אין חב"דניק שלא מאמין שהרבי הוא מלך משיח, המחלוקת היא רק סביב העיתוי. האם מותר לספר את זה בחוץ? האם לא יצא שכרך בהפסדך כאשר אתה מספר כבר עכשיו לאנשים? על עצם העניין, יש הסכמה".

אותו גורם הוסיף כי "להבדיל מהגישה של הזרם המשיחיסטי, יש גישה בחב"ד שהציבור או חלקים ממנו עדיין לא מוכנים או בשלים לקבל את זה שהרבי הוא המשיח. לכן, הם אומרים, תתרכז בללמד את הציבור על הגאולה. יש לי חבר, משיחיסט, שאמר לי פעם: 'הרבי רצה את שני הזרמים בחב"ד, הוא חס ושלום לא רצה מלחמות או מחלוקת, בוודאי שלא. אבל מה, הרבי נתן אפשרות לבחור או בכיוון כזה או בכיוון השני. בפירוש, יש מקום לשני הכיוונים. בסך הכל אתה מוצא בשיחות של הרבי ובהוראות שלו את שני הכיוונים'".

גורם אחר בתנועה, הנמנה על הזרם המשיחיסטי, מדגיש כי "גם הזרם השני בחב"ד, זה לא שהם חושבים שהרבי הוא לא מלך המשיח חס וחלילה. מי שחושב כך, יש לו בעיה בכלל עם חב"ד. גם הזרם השני בטוח שהרבי הוא מלך המשיח, אלא מה, הם אומרים שצריך ללכת עם הציבור, לאט לאט, לא להפיל עליהם בבת אחת את העניין הזה, כי הם לא מקבלים זאת. אנו אומרים ההיפך, שכבר הגיע הזמן לרוץ עם העניין".

המשיחיסטים מוצאים חיזוק לגישתם גם מאירוע מיוחד במינו שהתרחש בי' שבט תשנ"ג (1993), אז התקיים שידור לוויני לכל העולם מבית הרבי, ה-"770" בניו-יורק, במהלכו ובהסכמת הרבי, שרו לו החסידים "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד". "זה היה הסכמה של הרבי, הוא נתן חיזוק לקו הזה", מדגישים המשיחיסטים.

בהצלחה לאמריקנים בבצרה

כך או אחרת, על נבואות הרבי המופיעות בספר, אין מחלוקת בשני הזרמים של חב"ד. במלחמת המפרץ הראשונה זכו דברי ההרגעה של הרבי לפרסום נרחב. באותם ימים, חששו בישראל ממתקפה כימית והרבי דאג להרגיע. הוא אמר אז ש"אין מקום לפחד ולבהלה". לאלה ששאלו אותו האם להצטייד בערכות אב"כ, הבהיר כי "אין לחשוש מכל התקפת גזים על ארץ הקודש".
יומיים בלבד לאחר סיום מלחמת המפרץ הראשונה, כך מתגלה לראשונה בספר החדש, חזה הרבי את המלחמה הבאה, ואף קבע כי היא תתרחש 12 שנים מאוחר יותר. הדברים האלה לא זכו לביטוי תקשורתי עד היום, לטענת חרותי, בשל ההוראה שנתן מזכירו של הרבי.

תחת הכותרת "תפילה מוזרה שהובנה 12 שנים אחר-כך", מסביר חרותי כיצד במוצאי שבת שלאחר המלחמה הראשונה, "קיבלו עורכי שיחותיו של הרבי שיחת טלפון ממזכירו של הרבי הרב יהודה לייב גרונר, שהורה להם, בשמו של הרבי, לא לפרסם את הקטע שעסק במלחמת ארצות הברית נגד עיראק. הרב אמר למזכירו בעת ההיא ש'עוד חזון למועד'. כפי שכולנו זוכרים, מלחמת המפרץ הראשונה הסתיימה רק כמה שבועות לאחר שהחלה. ביום חמישי, יום פורים, סדאם נסוג לחלוטין מכווית והוכרזה הפסקת אש… יומיים מאוחר יותר, בשבת ט"ז אדר תשנ"א בירך הרבי את ממשלת ארצות הברית ואת כוחות צבאה. הרבי ביטא תפילה לבבית ש'צבא ארצות הברית ינחל הצלחה במלחמתם בבצרה'. ההצהרה האחרונה באותה העת היתה מאוד מבלבלת, וכי הרבי לא ידע שהמלחמה הסתיימה? אחרי הכל, הרבי עצמו חזה מראש שהמלחמה תסתיים בפורים, ואם כך, מדוע יומיים מאוחר יותר, התפלל להצלחת המערכה האמריקנית בבצרה? 12 שנים לאחר שהרבי נשא את התפילה ההיא, בט"ז אדר תשס"ג, הכריזו ארצות הברית ושותפותיה על המלחמה נגד עיראק של סדאם חוסיין. זמן קצר לאחר מכן הגיעו כוחות הקואליציה לפרברי בצרה. חלפה עוד שנה, ובעיצומו של חג הגאולה כסלו תשס"ד, התגשם הפרט האחרון, כאשר כוחות הקואליציה הצליחו להניח את ידם על המבוקש מספר אחד בעיראק – הצורר סדאם חוסיין".

הרבי הוא המשיח

רפאל חרותי (56), בעל תשובה, מאמין כי הוצאת הספר היא שליחות שהוטלה עליו. אחרי הכל, בזכות עניין הגאולה בכלל התקרב לדת. חרותי גדל בצפון תל-אביב, במשפחה חילונית רגילה. אביו אברהם ז"ל, עזב את החיים הדתיים כבר בהיותו ילד. "כאשר הייתי בן 12, אבי נסע לארצות הברית, ובין היתר הגיע לביקור אצל הרבי. הרבי שוחח איתו ארוכות, שלושת רבעי השעה, שזה זמן עצום במונחים של 'התייחדות' אצל הרבי. כנראה שאבי מאוד הושפע מהדברים ששמע מהרבי, כי מיד לאחר מכן הוא החל לשים כיפה על הראש ותקופה מסויימת אף גידל זקן", מתאר חרותי. "אף פעם לא הצלחתי להוציא ממנו מה בדיוק הרבי אמר לו. אני רק יודע שהרבי דיבר הרבה בקשר אליי, בצורך לקרב אותי ליהדות".

כאשר חזר האב מהביקור בארצות הברית כשהוא חובש כיפה שחורה, נשארה המשפחה הקרובה בהלם. "אני זוכר שאני ואמא שלי הזדעזענו ממש. יש לי עוד שני אחים גדולים שכבר היו אז נשואים. כולנו לא האמנו ולא הבנו. אבא התחיל לכפות עלינו את הדת בבית וזה גרם למתחים. התמרדתי נורא נגד הכפייה הדתית שאבי הכניס הביתה, עד שבשלב מסוים התחלתי גם אני להתעניין".

חרותי התקרב לדת בגיל 17. "התחלתי לשאול שאלות ואבי לא ידע לענות לי על כולן. הוא עצמו עשה הכל ממה שזכר בילדות. כאשר ראה שאני מתעניין ושואל, הוא כתב מכתב לכפר חב"ד והציע שאלך ללמוד שם. בינתיים למדתי לבד וקראתי ספרים. נושא הגאולה העסיק אותי מאוד. באותם ימים התרחשה בעולם מהפכת ילדי הפרחים של שנות השישים ואני, שקראתי אז על נבואות הגאולה, הרגשתי שהתורה מתאימה למציאות ובכלל אינה מיושנת. התחלתי לחפש, להתעניין, אולי היהדות היא משהו אחר ממה שאני מכיר. אז הגיע לידיי ספר על הבעל שם טוב שכתב אליעזר שטיינמן, אדם לא דתי, אותו קיבלתי כמתנה לבר מצווה. אתה קורא על הבעל שם טוב, ואתה מגלה עולם אחר. זה לא הכפייה וזורקי האבנים שהכרתי. "כאשר הגעתי לכפר חב"ד, לפני הצבא, ישב שם הבן של אריאל שרון, אני לא זוכר אם זה היה גלעד או עמרי, ולמד עם אחד החסידים. נורא עניין אותי לשבת וללמוד איתם. הבן של שרון למד קטע מספר התניא. זה מילא אותי בחשק להמשיך ללמוד, אבל הרגשתי שחסידי חב"ד דתיים מדיעבורי. הלכתי עם אנשי הרב קרליבך. נסעתי לר' שלמה בירושלים, שהיתי כמה ימים בישיבה וראיתי שאני לא מסתדר עם הגמרא.

שאלתי את הרב קרליבך מה לעשות ומה דעתו על חב"ד. הוא שאל האם יש בעלי תשובה בחב"ד, וכשעניתי שכן הוא דחף אותי לחזור אליהם. באותו לילה חזרתי לכפר חב"ד ואז גם התחלתי ללמוד יותר ברצינות, עדיין בלי כיפה על הראש. זה היה מאבק לא פשוט. מצד אחד אתה נמשך לאורח החיים החילוני, מצד שני, גם הצד הדתי מעניין אותך. המאבק הזה נמשך בערך שנה, עד שיום אחד בחרתי צד ושמתי בגלוי כיפה על הראש. זה היה בחודש אלול, הייתי בן 19".

אחרי שהשלים את המהפך בחייו, שימש רפאל חרותי אחד מהשלוחים של הרבי בבת-ים ומשם עבר לאשקלון. כיום הוא נשוי ואב לשמונה, משמש כמחנך במוסדות חב"ד באשקלון ואחד משלוחי הרבי בעיר. אביו, שכבר נפטר, זכה לראות את בנו חוזר בתשובה, דבר שגרם לו לשמחה יתרה. "זו היתה שאיפת חייו", מודה רפאל. שני אחיו הגדולים לא עברו תהליך דומה, אבל האח הצעיר נשאר אופטימי: "הם עוד יגיעו לשם בעזרת השם. אחי הוא טיפוס ציני, מלגלג על הדתיים, אבל מצד שני, הוא לא זז בלי הדולר של הרבי בארנקו".

רפאל חרותי הוציא עד היום עשרה ספרים ביניהם גם ספרי ילדים, סיפורי חסידים לנוער, אבל הספר "יש נביא בישראל", הוא מבחינתו פסגת כתיבתו עד היום. "הספר הזה הוא הוראה ברורה של הרבי, לפרסם לכל אנשי הדור על בואו של המשיח", הוא אומר.

ש: אחרי שהחלטת להוציא את הספר לכלל הציבור, איזה תגובות לדעתך תקבל?

"מי שיקרא את הספר בצורה רצינית ויתעלם מדעות קדומות, עשוי להשתכנע שאכן יש נביא בישראל".

ש: חשוב לך שהספר יגיע במיוחד לציבור הדתי-לאומי. מדוע?

"הציבור הזה יגלה בספר עד כמה הרב מרדכי אליהו הזדהה עם הדרך של הרבי. לקרוא את השיחות בין שני הגאונים האדירים האלה, זה ממש מרתק ומרגש. בספר עולה שהרב מרדכי אליהו מקבל את הגישה של הרבי על המשיח, כלומר את חשיבות העלאת הנושא. בתשמ"ו הרב אליהו הצטרף לפסק דין מיוחד של רבני חב"ד, שקבע כי 'משיח צריך לבוא מיד', זה אומר הכל".