"קול דודי דופק, פתחי לי אחותי רעייתי יונתי תמתי" (שיר השירים פרק ה פסוק ב).
פסוק זה הבא לאחר הפסוק: "אני ישנה ולבי ער" מתאר את עם ישראל בעודו בגלות ואינו חש את האור האלוקי. אך, בנקודה הפנימית ביותר שבלב, בעצם הנפש המכונה 'יחידה שבנפש' – אין שינה, שם הלב דופק תמיד! שם בעומקא דלבא יש תשוקה תמידית להיפתח ולקבל את האור האלוקי..
"קול דודי דופק, פתחי לי אחותי רעייתי יונתי תמתי", 'דודי' הוא הקב"ה המעורר כל יהודי מלמעלה ומבקש "פתחי לי אחותי".. ואז אותה נקודה פנימית שבלב, ה'יחידה שבנפש' מתעוררת והלב מוכן ומוכשר לקבל בתוכו את האור האלוקי..
אדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חב"ד, חיבר את הניגון הנפלא "קול דודי דופק" וכששומעים ניגון זה אין צורך בהסברים. די לשמוע אותו ולהרגיש איך הוא חופר לאט לאט בעומק הנשמה עד שנוגע בעצם הנשמה.
כל המילים וכל ההסברים לא יוכלו לתאר התרגשות גדולה כזו של מפגש בלתי צפוי של הנשמה ודודה. אולם מה שלא יעשו המילים תעשה המנגינה.
