בית חב"ד אלקנה

מרכז מסחרי, ת.ד. 722, אלקנה

תיבת נח של נווה-דניאל

עם התקדמות הבנייה החל הבית ה'מוזר' לבלוט על רקע הבתים שמסביבו והתושבים החלו לכנותו בשם 'תיבת נח'...

כאשר דוד שייר (50) החל לתכנן את ביתו ביישוב נווה-דניאל שבגוש-עציון, ביקש לבנות בית ייחודי. האדריכל שפנה אליו טען כי גגות הרעפים שפשטו בארץ הם יבוא זר מאירופה ואינם מתאימים לארץ ולנופיה. הוא סבר כי דווקא גג העשוי ככיפה הוא הסגנון הנכון. דוד התלבט ולבסוף החליט לקבל את ההצעה.

עם התקדמות הבנייה החל הבית ה'מוזר' לבלוט על רקע הבתים שמסביבו. כשבניית הבית הושלמה החלו התושבים לכנות אותו 'תיבת נח', שכן צורתו הזכירה את הציורים הקלסיים של תיבת נח. הכינוי דבק בבית עד היום הזה. בעל הבית דווקא איננו מתנגד ואפילו מוצא כמה סממנים משותפים…

טון כללי נגד ישראל

דוד נולד בסקוטלנד בשנת תש"כ (1960). הוא גדל בבית מסורתי. "הקהילה היהודית הייתה קטנה ולא היו כל שירותי דת", הוא מספר. "נשלחתי ללמוד בבית-ספר של גויים. זו הייתה הברירה היחידה". כשבגר, למד באוניברסיטה המקומית עם בני-גילו הלא-יהודים.

באוניברסיטה נחשף לאווירה האנטי-ישראלית. "כל הזמן דיברו נגד ישראל ובעד הערבים", הוא אומר. "לא עניין אותם לברר מי צודק בסכסוך. הטון הכללי היה נגד ישראל. אמנם זה הגיע בעיקר מכיוון הסטודנטים הערבים, אבל הם השפיעו לרעה על האווירה בכל האוניברסיטה". לפיכך החליט לבקר בארץ ולראות אם יש אמת בדברים שהוא שומע יום-יום במקום לימודיו.

ביקר ונשאר

בשנת תשמ"ג (1983) נחת דוד בארץ. תכניתו המקורית הייתה לבקר ביקור קצר ולחזור לסקוטלנד, אך הוא הציץ ונפגע. "הוקסמתי מהאווירה בארץ-ישראל ונשארתי כאן", הוא אומר. בהמשך נשא לאישה עולה מתוניס, והיא עזרה לו להתקרב אט-אט לשמירת מצוות. ומה אמרו ההורים על הרעיון? "הם דווקא התלהבו", מחייך דוד, "הם הבינו שלחיות כיהודי בסקוטלנד זה כמעט בלתי-אפשרי".

אחד הדברים שהיו חדשים לגמרי לדוד היה עניין הכשרות. "לא הורגלתי לזה. בבית שמרו קצת על כשרות, אבל לחפש מסעדה כשרה דווקא – המושג הזה לא היה קיים אפילו בתת-מודע. פתאום גיליתי עולם שלם של כשרות, וזה אחד הדברים שגרמו לי לקפוץ שלב נוסף בהתקרבותי ליהדות".

לגור מעל בית-כנסת

כאשר בנה את ביתו בנווה-דניאל החליט להקצות את קומת הקרקע לבית-כנסת, על-שם גיסיו שנפטרו. "זו תחושה מיוחדת מאוד לקום בכל בוקר ולדעת שמתחת לבית שלך שוכן בית-כנסת שוקק", הוא אומר. בתוך זמן קצר נהפך המקום למרכז של קיבוץ גלויות. "כמו בתיבת נח, גם לכאן נכנסים יהודים מכל הסוגים ומכל המגזרים. אין פה שום מחיצות".

בכל ליל שבת באים לבית-הכנסת 'אוהל רחל' יותר ממאתיים מתפללים. המקום נעשה צפוף מאוד בתפילת ערבית, אך לדבריו הכול מרגישים בבית, תרתי משמע. "יש בבית-הכנסת אווירה מיוחדת", הוא מתאר. "אנחנו מתפללים בסגנון קרליבך, והשירה מתבלת לנו את התפילה, ומעניקה לה חיות והתלהבות. בשעת התפילה הבית כולו רועד מהתפילות שבוקעות מקומת הקרקע"

התוכן באדיבות: צעירי אגודת חב"ד © כל הזכויות שמורות.

מערכת האתר

השאירו תגובה