בית חב"ד אלקנה

מרכז מסחרי, ת.ד. 722, אלקנה

אחדות אינה אחידות

קורח, מסמל דמות מעוררת פרובוקציה שניהלה מחלוקת עם צדיק הדור, משה רבנו. אולם, עיון נוסף בפרשייה זו מגלה, שקרח לכאורה ביקש 'אחדות'! מה בעצם טען קורח? "כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' – ומדוע תתנשאו על קהל ה'?!" כלומר: חפצו ורצונו היה שלא יהיו הבדלים בין יהודי למשנהו, ובמילא גם לא תהיה דמות המתנשאת על הכול. אך דווקא טענתו זו היא שגרמה מחלוקת – היפך האחדות ועד שמחלוקתו של קרח מהווה סמל ודוגמה לכל המחלוקות שבעולם.
כיצד באמת קרה הדבר שכתוצאה מדרישתו על עניין ה'אחדות' אצל עם-ישראל על כל פלגיו, צמח עניין שלילי של מחלוקת, עד אשר שכל מחלוקת שישנה בין יהודים הרי היא קשורה עם מחלוקתו של קרח ?
מילת המפתח היא: 'אחדות' היא אינה 'אחידות'. כדי ליצור אחדות בין כל שכבות העם, הדרך היא אינה בכך שכולם יהיו שווים וזהים אחד לשני, אלא שכל אחד יתרום מעצמו למען הכלל.
תפיסתו של קרח מוטעית היתה ביסודה, משום שלפי טענתו כלל הציבור שווים במדרגת הקדושה, בו בזמן שבמציאות החיים אין הדבר כך, שכן, כל אדם הוא בעל אישיות ייחודית ובעל יכולות מולדות אשר לפיהן הוא עובד את ה' ככל יכולתו. דווקא כאשר כל אחד ממלא את התפקיד שיועד עבורו בעולם, ובנוסף לכך גם תורם את חלקו הטוב לזולת, אזי נפעלת בעולם אחדות אמיתית; שכן, דווקא על-ידי שכל אחד נותן מעצמו, אזי נוצרת הרמוניה והשפעה הדדית בין הדרגות השונות וזו הדרך היחידה שבה ניתן להגיע לשלימות ואחדות אמיתית.
לעיתים נתקלים אנו ב'טענה טרומית' כי לטובת האחדות וקירוב הלבבות אין צורך להקפיד על ה'מחיצות' וההבדלים שקבע הקב"ה בעולמו, החל מ'שוויון' בין אנשים לנשים )צירוף אישה למניין וכיוצא בזה(, וכלה בפ רצה במחיצה המבדילה בין ישראל לעמים, עד לכדי עשיית גיור
'שלא כהלכה'. אך לאמיתו של דבר – ההיפך הוא הנכון; שכן, בדברים שהם שונים או הפוכים זה מזה, לא ייתכן חיבור כי אם על-ידי מחיצה ביניהם.
דוגמה לכך מהמתרחש בחיי המטבח: כאשר רוצים לחמם מים, יש למלא מים בתוך סיר ולהניחו על-גבי האש, וכך נוצר ה'חיבור' ביניהם והמים מתחממים. אולם, תארו לעצמכם שמישהו יבוא ויטען שאין צורך כלל בסיר; לדעתו, יש לחמם את המים 'ישירות על האש' ללא כל מחיצות ביניהם; פשוט הדבר כי כשהדבר יגיע לשלב המעשי, אזי כל הצדדים יפסידו – האש תיכבה והמים ילכו לאיבוד…
זאת-אומרת: כדי לקשר ולאחד את המים והאש יחדיו זהו דווקא כאשר מעמידים ביניהם כמחיצה את הסיר, ואו-אז  ה'אחדות' תעלה יפה, וניתן יהיה להפיק מכך תועלת.
הם-הם הדברים בנוגע להתערבבות של גברים ונשים, יהודים וגויים: האחדות האמיתית היא דווקא כאשר כל קבוצה שומרת על ייחודיותה ואינה מתערה בקבוצה השנייה; אולם, אם הקבוצות לא ישמרו על ייחודיותן, אזי הדבר יגרום לתוצאות שליליות והפסדים לשני הצדדים. אך בל נשכח: כאשר נחזק את המחיצות שקבע הקב"ה בעולמו, וכל אחד יתנהג בהתאם לתפקיד שלמענו הוא נברא – יוסיף הדבר לאחדות אמיתית בבריאה, ואו-אז נזכה לגאולה האמיתית והשלימה, שאז לא תהיה מלחמה ולא קנאה ותחרות, במהרה בימינו, אמן !

מערכת האתר

השאירו תגובה