כוח הדיבור

כח הדיבור הוא מעין טעימה זוטא מהרוחניות והבלי גבול של הנפש שמצדה היא ללא כל הגדרות ומחוברת לכל הסובב אותה. יש בדיבור 'נגיעות קלות' של הכח הגרעיני והאטומי הקיים בנפש כחלק מהיותה בצלם אלוקים. ולכן יש משמעות רבה לצורת השימוש באנרגיה העצומה והמסוכנת כאחד.

מאת: הרב אריק מלכיאלי

כוח הדיבור של האדם הוא מורכב ואף מטעה. מצד אחד ניתן לזלזל בו מעט , היות שמדובר על לבוש חיצוני של נפש האדם שמביא לידי גילוי את מחשבותיו של האדם, שלעיתים יכול להיות חיצוני ביותר ואף מניפולטיבי, ולא מבטא בהכרח את האמת והעומק של נפש האדם.

לאידך גיסא לא לחינם האדם מוגדר כ 'מין המדבר'.הסיבה לכך היא היות ששורשו של כוח הדיבור נטוע עמוק מאוד באושיות הנפש, ולכך יש בו עוצמות מיוחדות. 
כח הדיבור הגלוי והפשוט לכאורה, מגלם בתוכו את היכולת של אדם לתקשר עם זולתו בצורה מובנה ומסודרת.יכולת זו של הנפש לצאת ממציאותה והגדרתה העצמית לפרוץ אותה להגיע ליחיד ורבים מסוגים שונים, מבטאת את אי הגבלתה, פשיטותה והאין סופיות של עצם הנפש.

בעצם כח הדיבור הוא מעין טעימה זוטא מהרוחניות והבלי גבול של הנפש שמצדה היא ללא כל הגדרות ומחוברת לכל הסובב אותה. יש בדיבור 'נגיעות קלות' של הכח הגרעיני והאטומי הקיים בנפש כחלק מהיותה בצלם אלוקים. ולכן יש משמעות רבה לצורת השימוש באנרגיה העצומה והמסוכנת כאחד.

לאור כל זאת נקל להבין שכל דבר שבא לידי ביטוי דרך הדיבור מקבל אוטומטית שדרוג של איכות אחרת.

כשאדם מדבר דברי חכמה, הרי שהמעבר של השכל מעולם המחשבה לעולם הדיבור משדרג אותו לאורך לרוחב ולעומק:
לאורך – הדיבור גורם לאדם נביעות חדשות של דוגמאות ומשלים המביאים את השכל גם לרמות נמוכות יותר ובגובה העיניים.
לרוחב – השכל בראשיתו הוא גולמי וכללי כשמגיע לדיבור הרי שהוא מתחלק לריבוי פרטים המסתעפים ממנו
לעומק – כשאדם מוציא את רעיונותיו בדיבור הרי שלעיתים דרך כך הוא מגלה תוך כדי דיבור עומק חדש בכל העניין, וחידושים היוצאים מכך.

כשם שיש לדיבור השפעה בתחום השכלי ,כך גם במישור הרגשי:

אדם המבטא רגש מסוים בדיבור, בדוגמת אהבה,פחד כעס, הרי שדרך כך הרגש מתחזק ביותר.לכן אחת הסגולות להשתלט על תחושת כעס היא פשוט לשתוק.אי דיבור וגילוי של הכעס יפעול לביטולו בדיוק כמו אש ללא חמצן .

הדיבור הוא כה חזק עד שכשאדם אומר משהו גם אם בליבו הוא סבור אחרת הרי שהניגודיות בין פיו לליבו יגרום לו אי נעימות פנימית וידחוף אותו לתקן את מעשיו בעקבות דיבורו.
זהו הרעיון שבאמירת ווידוי ודברי חרטה גם אם הם לעיתים מהשפה לחוץ, הרי שסוף סוף הדיבור עצמו יסחוב את האדם לכיוון זה.
(בדיבור של ווידוי יש גם צד מיסטי.על ידי אמירת הווידוי הרי הוא מוחה את גוף הקליפה הרוחנית שנוצרה בעקבות מעשיו הרעים).

עוצמתו של כח הדיבור מחייבת שנשמור עליו בקפידה ולא נאבד שליטה. במקרים בהם אדם מזלזל בכך ומתיר את חרצובות לשונו ככל העולה על רוחו ללא הגבלה , הרי שזהו מדרון חלקלק שבו האדם יכול ליפול עד לשאול תחתית רוחנית. הדיבור השלילי גופא לכשלעצמו , רותם את העוצמות הגנוזות בו לצדדים אפלים וכך הוא גורר את האדם אל מחוזות שהוא עצמו מראש לא חשב להגיע אליהם.

לדיבור יש צד רוחני נוסף. הדיבור יכול לפעול פעולות בעולם. היות שהאדם נברא בצלם אלוקים הרי שלדיבורו יש כח מיוחד לטוב ולרע. כשמדברים טוב על אדם אנו פועלים לגלות ולחזק בו את הטוב שבו. והפוך כשמדברים שלילי על מישהו אנו מגלים בו את הרע. זהו בעצם עומק האיסור לדבר לשון הרע, ולחילופין החשיבות לדבר בשבחו של כל אדם.

 

 

הרב אריק מלכיאלי הוא מרצה בכיר באירגון 'מחנה משותף'. © כל הזכויות שמורות למערכת 'חב"ד שעל אתר' - אין לעשות שימוש בחומר בכל דרך שהיא ללא אישור מפורש בכתב

 

 

 

שתף לחברים

שתף