קודם כל תירגע..

אחד מסודות ויסודות החיים החשובים ביותר. הרוגע הנפשי הוא תנאי סף להצלחת האדם בכל תחום שהוא. הרוגע נותן לאדם ישוב הדעת ויכולת הכלה והתמודדות נכונה וכנה עם האתגרים העומדים מולו בין אם מדובר בחומר לימודי ובין בכל משימה שהיא.

מאת: הרב אריק מלכיאלי

 

ביום הולדת של אחד מילדי הוא ביקש ממני ברכת אב לשנה החדשה הבאה עליו לטובה. נעניתי בשמחה וברכתי אותו בברכה מעומק  לבבי – 'שאף פעם לא תקבל 100 במבחן'..

הוא פער עלי זוג עיניים תמהות לפשר 'הברכה' המוזרה, שנשמעת קרוב יותר להיפך הברכה..

מה שהסברתי לו אח"כ הוא יסוד חשוב מאוד בחיים בכלל ובחינוך בגיל ההתבגרות בפרט.

השאיפה למצוינות ולפרפקציוניזם שני פנים לה. מחד, פן חיובי ונחוץ של שאיפה לגדול ולהתפתח. אך אליה וקוץ בה. לצערנו לעיתים רבות היא גובה מחיר כבד. המרוץ לשלימות הופך להיות אובססיבי ועל גבול ההתמכרות. וכך, כל מעידה ולו הקלה ביותר, של אי עמידה ברף הגבוה, יכולה לגרום לסערת וטלטלת נפש שלילית שבמקרים רבים יכולה ליצור משברים מיותרים ולמוטט בניינים וקניינים נפשיים שנבנו בעמל רב.

רבי טרפון הגדיר זאת בפרקי אבות במשפט קצר: 'לא עליך המלאכה לגמור - ואין אתה בן חורין להפטר הימנה'. ראשית הכול תירגע .גם בתחום הקולינרי, בספרי מתכונים של עדות מסוימות דף השער מתחיל בכיתוב גדול: קודם כל תירגעי.. אתה לא אמור להקיף את כל העולם. אתה צריך לעשות בסך הכול את המקסימום לפי היכולות שלך. את הכי טוב שאפשר עם מה שיש. בצבא זה נקרא מקסימום מבצעיות עם הלוגיסטיקה הקיימת ברגע נתון. זה לא אומר להתרשל. ולכן הוא מוסיף 'ואין אתה בן חורין להפטר הימנה'. אדרבה כשאתה יודע שמדובר בדרישות ריאליות אתה עושה זאת ובהצלחה יתירה.

זהו אחד מסודות ויסודות החיים החשובים ביותר. הרוגע הנפשי הוא תנאי סף להצלחת האדם בכל תחום שהוא. הרוגע נותן לאדם ישוב הדעת ויכולת הכלה והתמודדות נכונה וכנה עם האתגרים העומדים מולו. שעומד מולו בין אם מדובר בחומר לימודי ובין בכל משימה שהיא.

הרוגע זהו אחד המרכיבים הבסיסיים ביותר לחיים תקינים. לא לחינם אמרו חז"ל 'הרתחנים אין חייהם חיים'. מנוחת הנפש וישוב הדעת הם גורמים מרכזיים לבריאות הגוף והנפש ולהצלחה בכל תחומי החיים. אדם רגוע יוכל לעמוד במטלות לאורך זמן, להתרכז ולקלוט היטב חומר לימודי, לתפקד נכון בחיי זוגיות, ולנהל כדבעי את חינוך ילדיו.

דוד המלך בתהילים מאחל לעצמו חיי רוגע פסטורליים: 'בנאות דשא ירביצני על מי מנוחות ינהלני נפשי ישובב.. דשנת בשמן ראשי כוסי רוויה'. כיוצא בכך מצינו בחז"ל על צדיקים נוספים שביקשו ואיחלו לעצמם חיי רוגע. זו לא משאלה פינוקית אלא כמעט תנאי סף להתקדמות והתעלות רוחנית.

אביי, מגדולי חכמי הגמרא אמר שאפילו הסחת דעת בדבר קל כהגשת תבשיל למישהו כבר גורעת מהרוגע והריכוז מוחלט המביא שקיעה טוטלית בלימוד. (מסכת ערובין דף סה).

ובלשונו של הרמב"ם:

 'בזמן שאדם טרוד בעולם הזה בחולי ובמלחמה ורעבון, אינו מתעסק לא בחכמה ולא במצוה שבהן זוכין לחיי העולם הבא ומפני זה התאוו כל ישראל נביאיהם וחכמיהם ימות המלך המשיח, כדי שינוחו ממלכות הרשעה שאינה מנחת להן לישראל לעסוק בתורה ובמצוות כהוגן, וימצאו להן מרגוע וירבו בחכמה, כדי שיזכו לחיי העולם הבא'.

(הלכות תשובה פרק ט).

גם בעניין תפילה הדבר בא לידי ביטוי. הרמב"ם מאריך בכמה פרטים על חשיבות הרוגע בתפילה:

'לא יתפלל עד שיבדוק עצמו יפה יפה ויבדוק נקביו ויסיר כיחו וניעו וכל הדבר הטורדו ואחר כך יתפלל. מצא דעתו משובשת ולבו טרוד אסור לו להתפלל עד שתתיישב דעתו. לפיכך הבא מן הדרך והוא עיף או מיצר אסור לו להתפלל עד שתתיישב דעתו. אמרו חכמים ישהה שלשה ימים עד שינוח ותתקרר דעתו ואחר כך יתפלל. צריך לישב מעט קודם התפלה כדי לכוין את לבו ואח"כ יתפלל בנחת ובתחנונים'.(הלכות תפילה פרק ד)

לסיכום: הרוגע מאפשר לאדם להיות מרוכז בכל דבר שהוא עושה ולתת מעצמו את המירב. שווה להשקיע מאמץ לתרגל ולהטמיע בנפשנו תכונה זו!

הרב אריק מלכיאלי הוא מרצה בכיר באירגון 'מחנה משותף'. © כל הזכויות שמורות למערכת 'חב"ד שעל אתר' - אין לעשות שימוש בחומר בכל דרך שהיא ללא אישור מפורש בכתב

שתף לחברים

שתף